ההיי-טק הישראלי: 70 שנה – עם המבט לעתיד

ofir-baron600

כחלק מחגיגות יום ההולדת ה-70 למדינה, אופיר בר און סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי של אלעד מערכות, התארח בפאנל מומחים טכנולוגיים שערכו אנשים ומחשבים בנושא תעשיית ההיי-טק הישראלית, מתחילת דרכה ועד התחזיות החיוביות לעתיד.

המסר הוא – "יש במה להתגאות", בהתאם לסלוגן שהוטמע בחגיגות יום העצמאות, נראה כי תעשיית ההיי-טק היא מהתחומים הבולטים לגאווה הישראלית. לפי המומחים התיאורים "אומת הסטארט-אפים" ו"מעצמת הסייבר" אינם מוגזמים כלל ומוסיפים כי הפריחה מתרחשת גם בתחומים טכנולוגיים אחרים.

ניצניה של תעשיית ההיי-טק בישראל הופיעו לראשונה בתחילת שנות השישים והופנו בעיקר לצרכים הביטחוניים של המדינה, חלק מאותן טכנולוגיות גם הגיעו בסופו של דבר לשימוש אזרחי "ההתחלה של תעשיית ההיי-טק בישראל הייתה ב-1962" מספר בר און "כשצוות שבו היה חבר אבי הקים את אלרון כחברה לייצור מכשירים אלקטרוניים, וממנה צמחו חברות אחרות כמו אלביט, אלסינט וחברות שפיתחו פריצות דרך בתחומים נוספים".

אבל השימוש בתעשייה כנכס כלכלי החל רק בסוף שנות ה-80 לפי צבי שכטר מנהל שותף של קרן הון-הסיכון גיזה, "בסוף שנות ה-80 ראשי המדינה הבינו שכדאי ליישם פיתוחים טכנולוגיים גם לשימושים אזרחיים, ובך לקדם את כלכלת המדינה. עקב כך, אם עד אז היינו Jaffa nation, על שם פרי ההדר שייצאנו, הפכנו מאז להיות Start Up Nation, מרכז לחדשנות גלובלית."

מאז שנות השמונים מדינת ישראל עברה כברת דרך, תעשיית ההיי-טק שלה גדולה מתמיד וממשיכה לצמוח, "אנחנו נמצאים בתקופה דרמטית של שינויים גדולים." מסביר אסף גבעתי, מנהל התפעול הראשי של מטריקס "בשנתיים האחרונות, השוק מאמץ טכנולוגיות חדשות, נוצרים הרבה סטארט-אפים ועוד קרנות הון-סיכון מחו"ל מוכנות להשקיע בהיי-טק הישראלי."

קידום החדשנות הטכנולוגית לא עוצר רק בתעשיית ההיי-טק ומגיע היום גם לתעשיות המסורתיות יותר כמו טקסטיל, פלסטיק ומזון. 1.15 מיליארד שקלים מתקציב המדינה, הוקדשו עבור הכנסת טכנולוגיות מתקדמות לאותן תעשיות על מנת לשדרג את תהליך הייצור שלהן. לפי עומר ברוך, מנהל המחלקה לייעוץ עסקי וחדשנות בהתאחדות התעשיינים, צעד זה יובל לעלייה בפריון ובאיכות המוצר.

אז מה בכל זאת האתגרים של התעשייה בשנה הזו? ראשית, כוח אדם. לפי שכטר, מחסור בכוח אדם זו בעיה של רוב המדינות שמפתחות טכנולוגיות, אבל גבעתי מאמין שיש מה לעשות בנידון ומציין 3 אתגרים נוספים "אני רואה ארבע בעיות שיכולות לאיים על המשך הצמיחה של ההיי-טק הישראלי: שער השקל, שפוגע ברווחיות הייצוא; מדיניות המיסוי של דונלד טראמפ, שמושכת השקעות לארצות הברית; מחסור כרוני בכוח אדם מקצועי; ורגולציה שלא תומכת בסקטור העסקי."

אך למרות האתגרים, נראה כי תעשיית ההיי-טק בישראל תמשיך לשגשג והמומחים מסכמים את הדיון בתחזיות אופטימיות לשנה הקרובה, לא רק את המשך השגשוג, אלא גם צמיחה.

מלבד בר און, השתתפו בפאנל; עומר ברוך, מנהל המחלקה לייעוץ עסקי וחדשנות בהתאחדות התעשיינים; אסף גבעתי, מנהל התפעול הראשי של מטריקס ומנהל חברות בנות של החברה;  גדי הורנשטיין, ראש ענף האינטרנט של הדברים והתחבורה ברשות החדשנות;  וצבי שכטר, מנהל שותף של קרן הון-הסיכון גיזה.

לסיכום הפאנל המלא באנשים ומחשבים –

חלק א' – לקריאה קליק >

חלק ב' – לקריאה קליק >