פרק שביעי

איפה הם היום? מהרהורי לבי

נדמה שלכל אדם יש תחושות של דז'הוו (חזרה בזמן), "אני הייתי שם כבר פעם..", " ראיתי אותו…" תחושות שעולות כך פתאום יש מאין. בעולם המחשבים קורה לי הדבר לעיתים מזומנות. במסגרת הפינה בחרתי לשתף ולספר לכם הפעם על סגירת מעגלים.
לאחרונה אלעד ניגשה וזכתה במכרז של שדרוג תשתיות ואפליקציות בעיריית בת ים. בכך הפכה העירייה ללקוח חדש, או לפחות כך חשבו באלעד מערכות…
סיפור המעשה של ההיכרות עם עיריית בת-ים התחיל בשנותיה הראשונות של אלעד. אי שם בשנת 1987 פנתה אלינו עיריית בת-ים בבקשה ליועצים בתחום התכנות של מחשבי AS400, S-36,זאת במטרה לכתוב תוכניות עבור העירייה. נענינו לבקשה ולמיטב זכרוני שלחנו מספר תוכניתניות ביניהן תרצה יום טוב ואיילה חיימי למילוי המשימות. הרומן עם העירייה נמשך מספר שנים מוצלחות, כאשר הממונה עליהן באותה תקופה מטעם העירייה היה בחור בשם מוטי לייסט. עם השנים הדרישות השתנו והקשר בין אלעד לעירייה דעך. השנה, כשזכינו במכרז הסתבר שהמנמ"ר הנוכחי של עיריית בת-ים זהו אותו מוטי לייסט עמו נפגשתי לראשונה לפני יותר מעשרים שנה. כששמעתי על כך צפו לפתע זיכרונות העבר. לקחתי את בני יואש, יו"ר הדירקטוריון ונסעתי לבקרו בבניין העירייה הצבעוני בישראל… עיריית בת-ים. החלפנו חוויות, תוך הבטחה לעתיד טוב לא פחות מהעבר. הרגשתי תחושת סיפוק וסגירת מעגל.

סיפור מעניין נוסף, התחיל טרם הקמתה של אלעד מערכות. בין השנים 1977 ועד סוף שנת 1981 עבדתי כמנמ"ר בקופת חולים כללית וכיו"ר מועצת המנהלים של חברת 'יעל תוכנה' – חברת בת של קופת חולים ובבעלותה המלאה. אחד העובדים שעבד מטעם חברת 'יעל תוכנה' בקופה בפרויקט אפסנאות היה בחור בשם אלי בן יוסף. אני זוכר אותו כאיש מקצוע מבריק. כיום הוא משמש כמנמ"ר מרכז רפואי קפלן. לפני כארבע שנים קיבלתי שיחת טלפון מעניינת, פנייה נרגשת של מר אלי בן יוסף בה ביקש להיפגש עמי בהקדם. אני שאוהב להעלות נוסטלגיות הסכמתי מיידית להיפגש עמו. לאחר שיחת הטלפון הציפו אותי זיכרונות מהשנים ההן, הרגשתי כמו הזמן עמד מלכת. במסגרת הפגישה הפתיע אותי אלי מכיוון אחר לגמרי. הוא הציע לי שנרכוש את חברה המספקת שירותי ענ"א למרכז רפואי קפלן. התוכנה כולה "קמליון" הייתה כתובה בmagic . לאחר בדיקות קצרות מאד החלטנו באלעד להיכנס לתחום הרפואי ולרכוש את החברה. כמו-כן, הוחלט שהתחום יעבור לחברת אלעד פתרונות. כיום תוכנת "קמליון" מככבת כיהלום שבכתר של קבוצת אלעד. זהו סיפור של עוד סגירת מעגל עבורי, רגע… אספר לכם עוד כמה…
יום אחד קבלנו בקשה למחשב את המרכז הרפואי ע"ש שיבא באמצעות הקמליון, כשנענינו לאתגר והתחלנו למנף את הפרויקט הסתבר כי המנמ"רית של שיבא הנה הגברת ריבי סלע, אשר התחילה דרכה כעובדת שלי כתוכניתנית sys34 בחברת 'סולמל' של סולל בונה כששימשתי מנכ"ל ביחידת המחשב. עוד מעגל שנסגר, כטבעם של מעגלי החיים.

בשנת 1975 עבדתי במשרד התחבורה – משרד הרישוי. במסגרת הפרויקטים שבוצעו במשרד אותרה בעיה של זיופים, בעיית הדפסה ועוד בתחום מבחני התיאוריה. יש לציין שבאותה עת מבחני התיאוריה היו מבוססים על מספר מועט של שאלונים שבנקל ניתן היה ללמוד בעל-פה את סדר התשובות לפי המילה הראשונה בשאלון. לאחר בחינת הנושא החלטנו במשרד על כתיבת תוכנה מתאימה, כאשר הרעיון היה שכל שאלון שייצא מהמחשב יהיה שונה מהשאלון שקדם לו, גם שאלות מעורבבות וגם סדר תשובות שונה ואכן כך היה… השנה 2007 – הוחלט במשרד התחבורה למחשב את מבחני התיאוריה ולבצע את המבחנים ישירות על מחשב, דהיינו השאלות שתשאלנה לא יהיו על גבי נייר קשיח כי אם על מסך מחשב. כיום מבחני התיאוריה, כמעט כולם נעשים באמצעות מסכי מחשב כאשר התוצאות ניתנות מיד עם תום הבחינה. אחת הסיבות המרכזיות שאלעד זכתה בפרויקט, נעוץ בעובדה שהרעיון המרכזי והכרת הנושא היו טמונים כבר בשנת 1975… מעגל נוסף שסגרתי בחיי המקצועיים.
סיפורים מהסוג הזה יש לי למכביר ואולי בהזדמנות אוסיף עוד.

היום כאשר אנו בהווה עם פנים לעתיד, וכדי לתת לעוד מעגלים להסגר, בואו תשאפו ותגדלו ומי יודע אולי בעוד מספר עשורים, ממשיכי דרכי באלעד יכתבו עליכם באלעדיעון בפינת הנוסטלגיה פרק 107…
להתראות בפרק הבא.

שלכם בידידות
שלמה טירן