פרק שישי

אלעד וחברות הבת.

בפינת הנוסטלגיה הפעם, החלטתי להתמקד בזווית ראיה שונה של הפעילויות ההיסטוריות של אלעד. לא כולכם יודעים, אך בעבר לאלעד היו מספר חברות בנות שעסקו בתחומים שונים. הפעם בחרתי להתמקד בחברת CRRS
החברה הוקמה בשנת 1988 למטרה ספציפית, קלדנות עבור בתי המשפט. הדבר בא בעקבות צורך ורעיון להקליד נתונים מילוליים למחשב, על-ידי הקלדת הפרוטוקולים של הדיונים במקלדת יד אחת וזאת ע"י הקשת כל צירופי הסימנים והאותיות בחמש אצבעות.
באמצעות שיטה זו יכלו הקלדנית והשופט לקבל תצוגה מיידית על מסך המחשב ולקרוא תוך כדי משפט או דיון. בגמר הדיון עורכי הדין רכשו את הפרוטוקולים שהוקלדו ולא אולצו להגיע מספר ימים מאוחר יותר על-מנת לקבל את הפרוטוקול.
הרעיון היה מהפכני. היום קלדנות זה מובן מאליו, אך בזמנו, בעת הדיונים, השופטים הם אלו שרשמו בכתב ידם את הפרוטוקולים.קיבלנו את ברכתם של נשיאי בתי המשפט. הפרויקט יצא לדרך וחברת CRRS מימנה את כל העלויות. פרסמנו מודעה: "דרושות אקדמאיות למשרת קלדניות". הוזמנו עשרים בנות שעברו בחינות במהירות הקלדה, והמהירות ביותר עברו הכשרה מקצועית על חשבון CRRS. בתום הקורס שובצו הבנות בבתי המשפט השונים. המחשבים גם סופקו על ידנו ואני הוא זה שסחבתי ומיקמתי אותם בעמדות השופטים.

אז איך בעצם הרווחנו ? הרעיון בתחילתו היה, שעורכי הדין ישלמו את כל ההוצאות. איך? קבענו תעריף לדף ומחיר כל פרוטוקול היה לפי כמות הדפים. על כל דף פרוטוקול היינו גובים מעורכי הדין מספר שקלים בודדים. ואני תמיד אהבתי לבחור דיונים בהם השופטים מדברים הרבה. בדיעבד, לא לקחנו בחשבון את קושי הגביה מול עורכי הדין. בעקבות אי התשלום והצטברות חובות של עורכי הדין, שיווקתי את הרעיון לעיריות רמת-גן, פתח-תקוה, תל-אביב. שם היינו מקלידים פרוטוקולים של הישיבות.
אני חייב לפרגן לאחת הקלדניות בשם מלכה שהייתה בין הטובות. תפקידה היה לנסוע בין העיריות, בעיקר בערבים ולהקליד את הישיבות..מלכה הייתה מקלידה ביד אחת במהירות שיא, ממש אלופה, בגמר הישיבה הייתה מדפיסה במקום את הפרוטוקול…זה היה יוצא מן הכלל, כולם התפעלו ממנה.
כשנתיים לאחר הקמתה, הועברה חברת CRRS מבעלות משותפת של מספר גורמים לבעלות של אלעד מערכות ונקראה "אלעד רישום פרוטוקולים".
כעבור שנתיים נוספות פרסמה הנהלת בתי המשפט מכרז לרישום פרוטוקולים לשופטים. אלעד לא נגשה למכרז כיוון שהדרישה היתה להקלדה בשתי ידיים והייחודיות שלנו בהקלדה במקלדת יד אחת נמוגה.

במהלך שנים אלו שרתנו את בתי המשפט ומבחינה מקצועית תקענו יתד אצל הלקוח. אלעד מערכות נגשה למכרז אחר שפורסם "הפעלת מחשבי ההוצאה לפועל". במכרז היה תפקיד נוסף להפעלה שנראה לי כחסר משמעות "נאמן מחשוב". אנו בוודאות לא הבנו מהו התפקיד, אך תמחרנו שעות עבודה כי כך נדרש במכרז. כשזכינו במכרז, זכינו גם כפועל יוצא בתפקיד זה. אלעד גייסה עובד לתפקיד הנדרש. כעבור כשנה נקלט ערן בורג ובמהלך הזמן גויסו עוד ועוד עובדים לתפקיד נאמן מחשוב. התוצאה היום: כ- 60 עובדים בבתי המשפט במגוון תפקידים: נאמן מחשוב, מנהל רשתות ארצי, מדריכים ועוד.
לכן יש לזכור את ההיסטוריה של CRRS.

בשנת 1992 הוקמה חברת בת נוספת "אלעד טכנולוגיות". זו הייתה תקופה של התחלת ה-Object Oriented , ניתוח מערכות ועוד. אחד מחברי, ד"ר שטייף שהיה מנמ"ר ביה"ח הדסה בירושלים, שכנע אותי שזה התחום העתידי..הוא היה שותף בחברה יחד עם שותף נוסף. כעבור חצי שנה הגענו למסקנה שהכל היה רק סיסמאות יפות והסכמנו להעביר לרשותו את החברה ללא תמורה כספית. אין לי מושג מה נעשה מאז.
זו הייתה תקופה של אי בהירות, תקופה של ניסיונות שונים בפרויקטים שנראו ייחודיים. יש כאלו שהתפתחו ועלו כדוגמת בתי המשפט ויש כאלו שהתמוססו.
אבל…מי שלא מנסה לא מצליח.

שלכם בידידות
שלמה טירן