פרק ארבעה-עשר

פרויקט בית המשפט

כיום כשמגיעים לבתי המשפט השונים ברחבי הארץ, נראה אך טבעי שהעובדים העוסקים בהדרכה, בתמיכה והטמעה – הם אנשי אלעד.

לא כולם יודעים איך התחיל הכל, איזה גלגולים עברנו עד למצב הקיים כיום.

בשנת 1990 פניתי למנמ"רית הנהלת בתי המשפט דאז, והצעתי לה את שירותי אלעד מערכות.

הפניה למנמ"רית היתה בעקבות הקשר וההיכרות שהיתה לנו דרך חברת הבת "אלעד רישום פרוטוקולים" – שרשמה פרוטוקולים באולמות בתי המשפט.

כשפניתי אליה, היא היתה זקוקה למפעיל מחשב בחדר ההוצאה לפועל. באותה תקופה לא היתה יחידת מחשב לבית המשפט ובוודאי שלא במתכונת הקיימת היום.

הפננו לאייש את התפקיד את דב קרן שמועסק בחברה מאז ועד היום והוא אחד העובדים הותיקים והמוערכים בחברה.

במקביל פנו אלינו בבקשה לאייש משרת תוכניתן בהוצאה לפועל. וכך תוך תקופה קצרה נוצרה קבוצת עובדים שכולם עובדי אלעד.

לבקשת המנמ"רית העבודה התחלקה בין עבודת הפיתוח שנמסרה לחברת קונתהל, ועבודת ההפעלה שבוצעה ע"י אלעד.

לאחר כשנה בשנת 1992 יצא מכרז שהיה אמור למסד את כל עבודות ההפעלה והפיתוח בהוצאה לפועל. במכרז הופיע תפקיד חדש שאף אחד לא היה מודע לו ונקרא – נאמן מיחשוב.

זכינו במכרז והתפקיד הראשון אותו התבקשנו לאייש היה מישרת נאמן מיחשוב כשגם אנו לא ידענו בדיוק מה כולל התפקיד.

התפקיד אוייש ולאחר כשנה העובד עזב ובמקומו ביולי 1995 גויס ערן בורג שעד היום עובד בתחום בהצלחה מרובה.

מאותו עובד אחד הפעילות התפתחה והתרחבה לכ 140 עובדים ומה שהתחיל בקטן בבית משפט בתל אביב מתפרס היום בכל הארץ בבית משפט השלום המחוזי והעליון.

כיום אנו יודעים מהי הגדרת התפקיד של נאמן מיחשוב ובמושג זה משתמשים במכרזים רבים אחרים.

שלכם בידידות
שלמה טירן